top of page

עבירות אלימות במשפחה

אלימות במשפחה: היבטים משפטיים ופליליים

בנוסף לחוק העונשין, חוקק בישראל חוק ספציפי העוסק בתחום האלימות בתוך המשפחה: החוק למניעת אלימות במשפחה, תשנ"א-1991. התייחסות מיוחדת לאלימות במשפחה ניתן למצוא בחוקים נוספים העוסקים באלימות. נבחן את הנושא תוך מתן דגש על ההיבט הפלילי.

החוק מגדיר:

"בן משפחה": בן זוג, הורה או בן זוג של הורה, הורה של בן זוג או בן זוגו של ההורה, סב או סבתא, צאצא או צאצא של בן זוג, אח או אחות, גיס או גיסה, דוד או דודה, אחיין או אחיינית;

"בן זוג": "לרבות הידוע בציבור כבן זוגו".

לפי סעיף 379 לחוק העונשין, העונש הקבוע על עבירת תקיפה הוא שנתיים מאסר. סעיף 382 לחוק קובע כי כאשר התקיפה נעשית כנגד בן משפחה העונש הוא כפול, כלומר ארבע שנים. אם נגרמה חבלה, העונש הקבוע בחוק הוא שלוש שנים והוא מוכפל כאשר מדובר באלימות בתוך המשפחה: שש שנות מאסר. במקרים של עבירות מין, העונש יכול להיות חמור בהרבה, ובמקרה של אונס הוא גם יכול להגיע עד לעשרים שנות מאסר. בית המשפט גם יכול לקבוע שהאלימות היא עבירה על החוק למניעת הטרדה מאיימת  (חדירה אל חייו הפרטיים של הקורבן, מעקב, איומים וכדומה), עבירה שעונשה עד שלוש שנות מאסר. הענישה יכולה לכלול גם פיצויים על נזקים שנגרמו עקב ההתעללות.

לפי סעיף 86 לחוק העונשין, המתייחס לטיפול באלימות במשפחה,  גם כאשר מורשע אדם, רשאי בית המשפט להטיל עליו צו מבחן שבמסגרתו יעבור טיפול בקהילה לשם שיקומו, ורשאי בית המשפט לתת צו כאמור, גם כאשר לא הורשע הנאשם. המטרה לאפשר לנאשם לשקם את חייו ולטפל בבעיותיו כדי לא לחזור שנית על מעשיו. אדם שהואשם בעבירת אלימות במשפחה אך הוכיח רצון להשתקם – באמצעות תסקיר מבחן – יכול לקוות להקלה בעונשו ובמקרים מתאימים גם להימנעות מהרשעה. חשיבות עורך הדין הפלילי המתמחה בתחום האלימות במשפחה, היא בהכוונת הלקוח לדרך של שיקום ובנייה מחודשת וחיובית של חייו.  

סוגי אלימות במשפחה

קורבן האלימות

אלימות בין בני זוג: על פי רוב מדובר באלימות של גבר כלפי בת זוגו, ישנם מקרים שבהם בן הזוג הוא הקורבן, אבל מדובר במקרים מעטים.

אלימות כלפי ילדים: ילדים החשופים לאלימות מציד הוריהם, בן משפחתם או כל מי שאצלו הם נמצאים במשמרת.

אלימות כלפי קשישים: מצד בני משפחה או מטפלים.

צורת האלימות

אלימות פיזית: פגיעה גופנית מכל סוג שהוא וגרימת נזק גופני לקורבן.

אלימות מילולית: איומים, קללות, השפלות מכל סוג שהוא.

אלימות נפשית: לעיתים אין צורך בשפה פוגענית – מספיק לדעת כיצד לפגוע ברוחו של הקורבן על ידי מניפולציות מילוליות ורגשיות.

אלימות מינית: מהטרדה ועד אונס.

אלימות כלכלית: שליטה במשאבים הכלכליים של המשפחה ומניעת גישה אליהם. תופעה זו יוצרת תלות בתוקף ולעיתים מובילה לתוצאות כמו רעב, עוני, מחסור וכו'.

 

כיצד ניתן לפעול מבחינה משפטית?

  • תלונה במשטרה: בידי מי שסובל מאלימות במשפחה עומדת האפשרות להגיש תלונה במשטרה. עד כמה שהיינו רוצים להאמין שהמשטרה תעשה הכול כדי לסייע לקורבנות אלימות במשפחה, העזרה איננה תמיד מובנת מאליה. לכן מומלץ להגיש את התלונה בעזרת עורך דין המצוי בתחום ואשר ידע לייעץ ולכוון את קורבן האלימות, להדריך וללוות בכל התהליך. עו"ד פלילי יסייע לקורבן במגעים עם המשטרה ורשויות הרווחה. הסעד המיידי שניתן לקבל מהמשטרה הוא צו הרחקה לשבעה ימים.

  • צווי הרחקה:  נועדו להרחיק אדם המהווה סכנה או איום ולאפשר למותקף להיות מוגן ולנהל באופן תקין את חייו ללא חשש מאלימות נוספת. קיימת חשיבות בהתייעצות עם עורך דין על מנת להחליט על הסעד המתאים לכל מקרה לגופו.

 

צו הגנה: על פי החוק למניעת אלימות במשפחה (סעיפים 2; 2ב-2ה; 3) והתקנות למניעת אלימות במשפחה (תקנה 2), רשאי בית משפט השלום או בית המשפט לענייני משפחה או בית דין דתי, לתת צו הגנה האוסר על התוקף להיכנס לדירה בה מתגורר בן משפחתו או להימצא במרחק מסוים מהדירה, או צו האוסר להטריד את בן משפחתו. על המחויב בצו ייאסר לשאת נשק (יהיה רשאי להגיש בקשת היתר לנשיאת נשק). איסור נשיאת נשק יעמוד בתוקף גם לאחר פקיעת תוקפו של צו ההגנה, וכל עוד לא בוטל על ידי בית המשפט. צו הגנה זכאי לבקש בן משפחתו של האדם התוקף, תובע משטרתי, עובד סוציאלי או היועץ המשפטי לממשלה. תוקף הצו 3 חודשים. ניתן להאריכו עד ל-6 חודשים ואף עד שנה מטעמים מיוחדים.

צו הגנה יינתן כאשר מתקיים אחד מאלה:

א. אותו אדם נהג בבן משפחתו באלימות, בסמוך לפני הגשת הבקשה, או ביצע בו עבירת מין או כלא אותו שלא כדין.

ב. קיים בסיס סביר כי אותו אדם מהווה סכנה פיזית ממשית לבן משפחתו או שהוא עלול לבצע בו עבירת מין.

ג. אותו אדם התעלל בבן משפחתו התעללות נפשית מתמשכת, או פגע באפשרות שלו לניהול סביר ותקין של חייו.

 

צו למניעת הטרדה מאיימת: על פי החוק למניעת הטרדה מאיימת, ומטרתו להגן על אדם מפני פגיעה בשלוות חייו, בפרטיותו, בחירותו או בגופו, בידי מי שנקט נגדו הטרדה מאיימת או פגע בגופו. הסמכות למתן הצו נתונה בידי בית משפט השלום וכן, בימש לענייני משפחה ובית דין דתי (כאשר הקורבן הוא בן משפחתו של התוקף). צו למניעת הטרדה מאיימת זכאי לבקש בן משפחתו של האדם התוקף, תובע משטרתי, עובד סוציאלי או היועץ המשפטי לממשלה. תוקף הצו 6 חודשים, וניתן להאריכו עד שנה או עד שנתיים מטעמים מיוחדים. הצו מיועד למניעת הטרדה, איומים, בילוש אחר הנפגע ופגיעה בפרטיותו, הימנעות מיצירת קשר בכל אמצעי.

 

  • תביעת גירושין: כאשר מתחוללת אלימות בין בני זוג או כלפי הילדים, הקורבן – או ההורה המבקש להגן על ילדיו הסובלים מאלימות,  ניתן להגיש תביעת גירושין במטרה לסיים את הקשר עם הצד האלים, להתרחק ממנו ולבנות חיים חדשים. כדי לעודד את בן הזוג למתן גט,  קיימת אפשרות להסכים, במסגרת הסכם הגירושין, כי תוגש בקשה למשטרה לסגירת התיק הפלילי שנפתח בגין האלימות.

  • תביעה אזרחית: ניתן להגיש תביעה אזרחית לפיצויים על נזקים שנגרמו לקורבן בשל ההתעללות

תלונות שווא

תלונות על אלימות במשפחה, מתגלות במקרים מסוימים, כמבוססות על תלונות שווא שקריות אשר הוגשו במטרה לנקום, לפגוע ולהחליש את בן הזוג לקראת הליך הגירושין או במהלכו או כדי להשיג יתרון משפטי.  התלונה השקרית מובילה לא אחת להגשת כתב אישום, בו מואשם אדם בתקיפה, איומים, כליאה וכדומה, למרות שהוא חף מפשע. כיוון שמדבור בעבירה פלילית חמורה וכיוון שאשמה כזו מסכנת את הנאשם בעונשים שפורטו או בהרחקה ממשפחתו, חשוב להתייעץ מיד עם עורך דין פלילי. יש לנסות ולהציג את כל ההוכחות והעדויות שיכולות לסייע למואשם. ולפעול בכל דרך על מנת להוכיח את חפות הנאשם. התייעצות עם עורך דין וקבלת סיוע משפטי הכרחית.

מעבר להפרכת האשמה, מי שמואשם על לא עוול בכפו יכול להגיש תביעה אזרחית לפיצויים על תלונת הסרק שהוגשה נגדו ועל הנזק שנגרם לו. ישנם כמה נתיבים משפטיים לכך:

  • לפי חוק לשון הרע: ניתן להגיש תביעה אזרחית לפיצויים או קובלנה פלילית על העוול. המתלונן מסתכן במאסר בפועל ו/או בתשלום פיצויים.

  • ניתן לתבוע את המדינה על כך שתלונת השווא לא נחקרה כראוי וכתוצאה מכך נגרם נזק למי שהתלונה הוגשה כנגדו.

  • בחוק למניעת הטרדה מאיימת ישנו סעיף מיוחד הנוגע לתלונות שווא. סעיף 9, קובע שאם בית המשפט דחה בקשה להוצאת צו מניעת הטרדה מאיימת ומצא אותה קנטרנית, הוא יכול לפסוק הוצאות לצד שהגיש את הבקשה ובמקרים מסוימים גם לפסוק פיצויים לצד שנגדו הוגשה הבקשה. חשוב לציין שלא מספיק שבית המשפט ידחה את הבקשה – עליו גם לפסוק שהתקיימו התנאים לכך שהיא תיחשב קנטרנית, חסרת בסיס ונובעת מכוונה רעה שאיננה סבירה.

Success! Message received.

bottom of page