הליך מחיקת הרישום הפלילי מוסדר בחוק המרשם הפלילי המאפשר לכל אדם אשר לא ביצע עבירות נוספות, לבקש מחיקת הרישום הפלילי שלו או קיצור תקופת ההתיישנות עבור רישום זה. מדובר בהליך אשר נועד לנקות את עברו של אדם ולמנוע כי יחולו עליו הגבלות על האפשרות לעסוק במקצועות מסוימים.
חיילים הנמצאים לקראת שחרורם מצה"ל, רשאים אף הם להגיש בקשה למחיקת רישום פלילי על עבירות שביצעו לפני הגיוס.
רישום פלילי נותר במקרים בהם אדם נחקר כחשוד אך לא הוגש כתב אישום נגדו ובמקרים בהם הוגש כתב אישום והנאשם הורשע בדין. בשני המקרים נותר רישום במאגרי משטרת ישראל. ההבדל בין השניים נעוץ במאגר בו נשמר המידע: הרשעתיו הקודמות של אדם מופיעות ב'רישום הפלילי', ואילו רישום על תיקי חקירה אשר נסגרו בעילת חוסר ראיות או חוסר עניין לציבור, או תיקי חקירה אשר נותרו תלויים ועומדים (מב"ד), נמצא תיעוד ב'רישום משטרתי'.
אם הורשעת בהליך פלילי, חשוב לדעת כי הרישום הפלילי אינו נותר לנצח וקיימת תקופת התיישנות ותקופת מחיקה אשר בסופן נמחק הרישום הפלילי. יש לציין כי קיימות עבירות בהן לא תחול התיישנות או מחיקה כגון עבירות שעונשן מאסר עולם. מתוך כל-זכות (www.kolzchut.org.il), אנציקלופדיית הזכויות של ישראל
תקופת התיישנות: חלה על הרשעות ונגזרת מגילו של הנאשם ומן העונש אשר הטיל עליו בית המשפט:
בגיר:
עד שנת מאסר בפועל: 7 שנים
עד חמש שנות מאסר בפועל: 10 שנים
למעלה מחמש שנות מאסר בפועל: כפל התקופה אשר הוטלה עד ל-15 שנים
עונש אחר כגון מאסר על תנאי, קנס, פסילה, התחייבות להימנע מביצוע עבירה: 7 שנים.
קטין:
עד שלוש שנות מאסר בפועל: 5 שנים
עד חמש שנות מאסר בפועל: 7 שנים
למעלה מחמש שנות מאסר בפועל: 10 שנים
עונש אחר כגון מאסר על תנאי, קנס, פסילה, התחייבות להימנע מביצוע עבירה: 3 שנים.
תקופת ההתיישנות מתחילה עם סיום תקופת המאסר. לאחר שתמה תקופת ההתיישנות של הרשעה, חלה תקופת המחיקה ורק גופים מסוימים המוגדרים בחוק יוכלו לקבל מידע על הרשעה זו.
תקופת מחיקה: כלל תקופת המחיקה הינה 10 שנים מתום תקופת התיישנות.
במקרים מסוימים לא קיימת תקופת התיישנות וחלה ישירות תקופת מחיקה:
רישום פלילי של קטין שעבר עבירה טרם הגיעו לגיל 14: 5 שנים.
רישום פלילי של קטין שעבר עבירה (מסוג עוון) בין גילאי 14-16: 3 שנים.
כאשר העונש שהוטל הינו פיקוח קצין מבחן בלבד: 5 שנים.
הליך שהסתיים באי הרשעה ושהוטל בו עונש שירות לציבור והתחייבות להימנע מביצוע עבירה נוספת: 5 שנים.
הליך בו ניתן צו לפי סעיף 26 לחוק הנוער: 5 שנים.
בקשת חנינה
על פי חוק יסוד: נשיא המדינה- "לנשיא המדינה נתונה הסמכות לחון עבריינים ולהקל בעונשם על ידי הפחתתם או המרתם". על פי חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים התשמ"א–1981, בסמכות נשיא המדינה לקצר את תקופות ההתיישנות והמחיקה הקבועות בחוק.
אחת מסמכויותיו של נשיא המדינה היא להעניק חנינה ולאפשר מחיקה של רישום פלילי, או לקצר את תקופת ההתיישנות עבורה. סמכות החנינה של הנשיא מיועדת למקרים חריגים בהם מתקיימות נסיבות יוצאות דופן המצדיקות היעתרות לבקשה.
טעמים אשר יישקלו בעת הגשת בקשת חנינה הינם: נסיבות ביצוע העבירה, נסיבות אישיות ומשפחתיות מיוחדות, טעמים רפואיים, טעמים סוציאליים, מצב כלכלי, תרומה מיוחדת לחברה ועוד. נשיא המדינה מייחס חשיבות רבה להשפעות הרישום הפלילי על חייו האישיים והחברתיים של הנאשם.
חיילים שביצעו עבירות טרם גיוסם ונמצאים בין 3 ל-6 חודשים לפני שחרורם משירות סדיר בצה"ל, רשאים (בהתאם לקריטריונים) להגיש בקשה למחיקת רישום פלילי לוועדה הממליצה על מתן חנינה לבעלי עבר פלילי. חייל ששירת 18 חודשים לפחות בשירות חובה זכאי להגיש בקשת חנינה.
משום שבקשות החנינה מיועדות למקרים חריגים בלבד, ישנה חשיבות רבה בעריכת בקשה מנומקת הנתמכת בכל המסמכים הרלוונטיים. לצורך כך מומלץ להסתייע בשירותיו של עורך דין פלילי.
יש להבדיל בין מחיקת הרשעה פלילית, עליה דובר לעיל, לבין מחיקת רישום משטרתי של תיק שנסגר. בהתאם לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשל"א-1981, ותקנות המרשם הפלילי ותקנת השבים (אמות מידה לביטול רישומי משטרה), התשס"ט- 2009, רשאי כל אדם לפנות למשטרה בבקשה לביטול רישומי תיקים סגורים ותיקי חקירה תלויים ועומדים. בסמכות ראש האגף לחקירות ולמודיעין במשטרה וראש מדור מידע פלילי, להורות על ביטול הרישום, בכפוף לעמידה בתנאים המפורטים בחוק, בתקנות ובנהלים.
בין הקריטריונים אשר ישקלו בבקשה לביטול רישום תיק סגור יהיו: חלוף הזמן מאז התרחשות האירוע, כמות הרישומים הפליליים של המבקש במאגר המידע הפלילי, מהות העבירות ומידת חומרתן, נסיבות אישיות ועוד.
דרך נוספת להביא לביטול הרישום המשטרתי הינה הגשת בקשה לשינוי עילת סגירת התיק. אם נימוקי הבקשה יהיו משכנעים, תשונה עילת סגירת התיק ל'חוסר אשמה', התיק יימחק ולא יותיר רישום משטרתי. כאשר הבקשה למחיקת רישום פלילי נתקלת בסירוב, ניתן לערער על ההחלטה.
את ההליך מומלץ לבצע בסיוע משרד עורכי דין פלילי.
להלן עילות סגירת תיק:
חוסר ראיות - התובע מגיע למסקנה כי קיימות ראיות מסוימות לביצוע עבירה אולם לא ניתן להגיש כתב אישום הואיל והראיות אינן מספיקות להרשעה וקיים ספק סביר באשר לחפותו של החשוד.
חוסר עניין לציבור - מכלול נסיבות העניין אינן מצדיקות העמדה לדין. בשל נסיבות העבירה ונסיבותיו של החשוד אין אינטרס ציבורי בהעמדת החשוד לדין.
חוסר אשמה - כאשר התובע מגיע למסקנה כי המעשים כלל אינם מהווים עבירה פלילית. תיק הנסגר בעילת חוסר אשמה, יימחק לגמרי מרישומי המשטרה.
יש לך רישום פלילי ואתה מעוניין למחוק אותו? חשוב לפנות לעורך דין פלילי מנוסה, על מנת לקבל ייעוץ משפטי באשר לדרך הפעולה הנכונה ביותר, אשר תגדיל את סיכויי הבקשה להתקבל.